#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכד. בדבר האבד שוכר עליהם עד כדי שכרן. אם כבר פרע להם האם יטול מהם, ומה פירוש עד כדי שכרם? 	"לפי רש""י אם כבר פרע להם לא יטול מהם מה שעשו <sup>רכח</sup>. כדישכרם לפי רש""י עד מה שבעה""ב תפוס משכרם <sup>רכט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכח.  כן פי' הרא""ש  (סי' ו)  דברי רש""י לאיתנויי.                              [ועי' בפ""ח] וכתב די""מ וכן משמע בירושלמי שיטול מהם.
<br>רכט.  והרא""ש הביא שי""מ בכפל שכרו כדאמרינן במקח טעות עד כדי דמיהם. </span>"	"ב""מ עח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכה. למדנו במשנתנו השוכר את החמור להוליכו בהר והוליכו בבקעה ומתה חייב. מדוע לא חילקה המשנה אם מתה מחמת שהוחלקה או הוחמה? 	"אמרי דבי רבי ינאי תירצו שמתה מחמת אויר דאמרינן אוירא דהר קטלא ואמרינן אוירא דבקעה קטלה. רש""י פירש שהואיל ושינה בה יכול לומר לו לא מתה זו אלא מחמת אויר. ובתוס' (ד""ה כגון) פי' שידוע שאותו היום היה אויר משונה בהרים יותר מבקעה או איפכא <sup>רל</sup>.רבי יוסי בר חנינא תירץ שמתה מחמת אובצנא, שאפשר לתלות שהעייפות והיגיעה ממשאה נובע ממה ששינה.רבה תירץ כגון שהכישה נחש. ופי' התוס' (ד""ה רבי) בשם ר""י שרבה לשיטתו שתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב, וכאן הוה תחילתו בפשיעה לענין הוחמה והוחלקה. והתוס' חלקו וכתבו שמיירי שמצויים נחשים בההרים מבבקעה או איפכא ואתי שפיר לרבה אפילו תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור.ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שמשנתנו ר""מ שאמר שכל המעביר על דעת של בעה""ב נקרא גזלן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רל.  ופי' הרא""ש  (סי' ט)  דאם לא היה האויר משונה שם בו ביום לא הוה תלינן מספיקא לומר שאם היה מוליכה במקום שפסק לא היתה מתה כדי להוציא ממון.</span>"	"ב""מ עח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכו. מהיכן אין או יש לדייק שסובר ר""מ שהמשנה מדעת בעה""ב נקרא גזלן ומדוע? "	"אין לדייק מהמשנה נותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר""מ אומר נותן לו דמי צמרו. דשאני התם שקנאו בשינוי מעשה.ואין לדייק מהברייתא שר' יעקב אומר משום ר""מ שאין העני רשאי ליקח ממגבת פורים רצועה לסנדלו אא""כ התנה במעמד אנשי העיר. דשאני התם דאדעתא דפורים יהבו ליה אדעתא דמידי אחריני לא יהבו ליה. ופירש רש""י דכיון דלאו אדעתא דהכי יהיבנמצא מעות בחזקת בעלים חוץ מן היוצאים בסעודת פורים.יש לדייק מהברייתא שר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר""מ הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק לא יקח בו טלית, טלית לא יקח בו חלוק, מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית. ואין לומר שרק בעני אסור לשנות כדי שלא יחשדו את הבעה""ב שאמר ליתן דבר מסוים ולא נתן דא""כ היה צריך לומר שלא ישנה מפני החשד."	"ב""מ עח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכז. באלו אופנים כשחמורו נעשית אנגריא אומר לו הרי שלך לפניך?	"לרב באנגריא חוזרת. לשמואל בין באנגריא חוזרת ובין באנגריא שאינה חוזרת אם בדרך הליכתה ניטלה. רש""י פירש שמוליכה בדרך שגם הוא רוצה לילך. ולתוס' (ד""ה אם) נראה כפי' ר""ח שהאנגריא אינם מחפשים בבתים אלא כשפוגעים בדרך והיינו דרך הליכתה אומר לו משכיר הרי שלך לפניך דמצי א""ל מזלך גרם שאילו היתה בבית לא היתה ניטלת. ולתי' א' בגמ' שמואל כרשב""א ולרבנן בכל אופן צריך להעמיד לו חמור, ולתי' ב' כולה רשב""א היא."	"ב""מ עח: ותוס'"		
